מקווה אור מלכה, לזכות הרבנית מלכה בן שמעון ע”ה

הרבנית מלכה בן שמעון

המנוחה ע"ה, נולדה בשנת תש"ג במוגדור שבמרוקו לאביה רבי אליהו בוהדנה ז"ל, ונכדתו של רבי דוד עטר מגדולי חכמי מרוקו. איש תם ישר ירא אלוקים וסר מרע, שחירף את נפשו למען שמירת שבת.

בהגיעה לפרקה, היא נישאה לייבדל לחיים הגאון הגדול רבי ניסים בן שמעון שליט"א, שכיהן באותה תקופה כרבה של שכונת כפר שלם בתל אביב, ושם קבעו את מקום מושבם כעשר שנים כאשר היא מאפשרת לבעלה הגאון הגדול שליט"א, לשבת על התורה ועל העבודה בישיבת 'תורה והוראה' במחיצת גאוני עולם .

הקפידה לקבל את בניה ובנותיה בחדווה ובמאור פנים, ומחדירה בהם אהבת תורה ויראת שמים. מתעניינת לשלום לימודיהם, ועודדה אותם להתמיד בתורה מתוך תשוקה, שמחה ושלמות הלב.

אהבת התורה עד אין קץ פיעם בקרבה, והתבטלות בפני דעת תורה וחכמיה. תמיד שמחה בזכות שנפלה בחלקה להעמיד בית של תורה ויראה, יחד עם בעלה – מגזע אראלים ותרשישים הגאון הגדול שליט"א, ומאפשרת לו לשקוד על דלתות התורה כשהיא משילה מעליו את כל עול הבית וחינוך הילדים.

המנוחה ע"ה הייתה מאירה פנים לכל יהודי, ובאצילות נפש עסקה בגמילות חסדים בצנעא, הרבתה לתת צדקה בסתר, ועניים היו בני ביתה.

במשך שנים הייתה עוברת בין משפחות נדכאים ושבורי לבב שלא שפר עליהם גורלם, ואלו זכו ממנה למתן בסתר ודברי עידוד ונחמה שיצאו מפיה במטרה להקל על מצוקתם.

כל ימיה אחזה בפלך השתיקה, ותמיד ראתה אך טוב במכרותיה. דיבורה היה בנחת עם הבריות, וספוגים בדברי חכמה וציוני דרך.

 צהלתה הייתה על פניה, וקיבלה בחביבות ובנעימות את כל יוצאי חלציה. לא הסתירה את התרגשותה כששמעה על נכדיה וניניה שלומדים תורה ומתעלים בדרך המסילה העולה בית א-ל. תמיד עודדה אותם, שואלת בשלומם ומברכת אותם שימשיכו להיות ענפים ומניבים פירות מתוקים מהאילן הענק אליו הם מחוברים.

המנוחה ע"ה, זכתה לברכת השם מיוחדת במינה בכך שהתברכה בשבעה עשר ילדים בן פורת יוסף.

ותשחק ליום אחרון. עבודת ה' בעקביות רבה ובדעה צלולה עד לשעתה האחרונה. בפניא מעלי שבתא עת עליית הנשמות ,הדליקה שתי נרות שבת וביקשה מבעלה שליט"א, להמשיך בעבודת הוקדש מחמת חולשה שתקפה אותה, הוא נפרד לבית הכנסת בברכת 'שבת שלום', וכעבור כמה רגעים עלתה נשמתה השמימה בזוך ובטוהר.