ישראל נח מרגליות

זה היה לפני זמן לא רב, באלול תשע"ז, מרן אדמו"ר מויזניץ שליט"א, בעיני רועה ומנהיג, קורא לפתיחת קהילה נפרדת, לצעירי האברכים, במודיעין עילית, בכדי להעניק מקום ושייכות לכל יחיד, לאור הריבוי בלעה"ר.

כך נפתחה קהילת 'אהבת ישראל' ע"ש הסבא קדישא מויזניץ, כשבראשות הקהילה הועמד הרה"ג ר' חיים מאיר ווייס שליט"א.

האברכים החלו לאלתר בהקמת 'בית' לפעילות הקהילה, לתפילה מרוממת, לשבתות עילאיות, ללימוד טהור ומשובח ולאסיפות מרעים, ולשאר צרכי הכלל. כשבנתיים נעים הם ונדים מאוהל ארעי אחד למשנהו. חפץ ד' בידם הצליח ובזמן קצר מאוד, יחסית, הוקם חלק הארי של הבנין, כשעתה, פחות מחמש שנים מאז היווסדות הקהילה, הוא עומד בשלב הסיום בחסד ד'.

את הרגע הזה אתה חווה עכשיו, את שעת הסיום, את שלב הבניה הסופי בס"ד עד לכניסה המהירה, הכל כך נחוצה. המצב העכשווי הוא העמדת הליבנה האחרונה, האבן המסיימת, להשלמת הבית בתפארתו, לכבוד ולתפארת.

בס"ד לא עוד זמן רב יעמוד הבית על תילו ועל מכונו, כשממנו נישאים ברמה קול יעקב בתורה תפילה והתעוררות הנפשות, ההופכים להבל זך וטהור ריח ניחוח לד', וכל זה יוקדשו לזכותו של ה'גומר', המסיים, שהרי 'אין המצוה נקראת אלא על שם גומרה'.

ו'גומר' זה יכול להיות אתה, עתה.

ובכן, הבקשה היא: אנא השלם זה הבנין, סיים אותו ואמור את ה'הדרן'.

*